מה האי הפללה תעשה למחיר של גרם קנאביס בשוק השחור ?
100 ש”ח לגרם, לפעמים אפילו קצת יותר – עבור חומר איכותי במיוחד, ולפעמים פחות אם זה בכמות גדולה יותר. זה יקר מאד, אבל מה לעשות זה המחיר היום בשוק השחור לגרם קנאביס. לאחרונה, הכריז השר לבטחון פנים גלעד ארדן בעקבות הצעות…
100 ש”ח לגרם, לפעמים אפילו קצת יותר – עבור חומר איכותי במיוחד, ולפעמים פחות אם זה בכמות גדולה יותר. זה יקר מאד, אבל מה לעשות זה המחיר היום בשוק השחור לגרם קנאביס.
לאחרונה, הכריז השר לבטחון פנים גלעד ארדן בעקבות הצעות החוק של ח”כ שרן השכל על רפורמת אי הפללה. במסגרתה, לא ייפתחו תיקים פליליים למשתמשים שנתפסים בפעמים הראשונות, אלא רק יינתנו קנסות.
לא יכולנו שלא לחשוב על איך הרפורמה תשפיע על שוק הקנאביס, וכתוצאה מזה על המחיר שאנחנו נשלם עליו (או נמכור בו). הסחר בקנאביס מתנהל כיום בתנאי שוק שחור. ולמרות שהמודלים הכלכליים לא מתעסקים במפורש בשווקים כאלה, אפשר בהחלט לטעון שבגלל שאין רגולציה, מיסוי, או התערבות ממשלתית, שוק הקנאביס צפוי להתנהג כמו כל שוק חופשי ותחרותי לגמרי, למעט “פרמיית סיכון” שאנחנו חייבים לקחת בחשבון, שהיא מכסה גם את החשש מתפיסה בידי רשויות החוק, וגם מחוסר ההגנה של המשטרה עלינו. הרי, אם אנחנו מגדלים קנאביס, ומגיעים עבריינים לשדוד אותו מאיתנו, מה נעשה? נתלונן למשטרה?
“פרמיית הסיכון” או מס פחד אם תרצו, זה למעשה הערכה של הסכנה שנשקפת לנו בתור יצרני או צרכני קנאביס, שמתורגמת לכסף, כך שאילו חברת ביטוח הייתה מציעה לנו פוליסה אמיתית שמכסה את הסיכון הזה, היינו מוכנים לשלם כל סכום נמוך מזה שמחושב עבור גרם קנאביס כ”פרמיית סיכון” או “מס פחד”.
כמובן, כל אדם מעריך את הסכנה הנשקפת אליו אחרת, אבל ניתן לטעון שמי שבעיקר “נושאים בנטל” הם המגדלים והסוחרים, שנקרא להם לצורך העניין “היצרנים”. הצרכנים גם הם נושאים בסיכון מסוים, אך הסיכון הזה ירד משמעותית, מכיוון שעכשיו הצרכנים יהיו הרבה פחות חשופים להליכים פליליים נגדם.
אז מה יקרה למחיר?
בכל שוק בעולם, וכמובן גם בשוק הקנאביס, קיים מצב של ביקוש והיצע. הביקוש מוכתב על ידי כמה אנשים ירצו לקנות גרם קנאביס במחיר מסוים (ובמקרה שלנו – בסיכון מסוים), וההיצע מוכתב על ידי כמה אנשים יהיו מוכנים לגדל ולסחור בקנאביס במחיר ובסיכון מסוים. ככל שהמחיר נמוך יותר, כך הרבה יותר אנשים ירצו לקנות קנאביס, אך מעט אנשים ירצו למכור אותו. וכשהמחיר גבוה, בדיוק להיפך – פחות אנשים ירצו לקנות קנאביס ויותר אנשים ישמחו למכור אותו.
מחיר שיווי המשקל הוא המחיר שבו הביקוש וההיצע מתאזנים. כלומר – במחיר הזה, אנשים מוכנים למכור קנאביס בכמות ששווה פחות או יותר לכמות שאנשים מוכנים לקנות במחיר הזה.
אנחנו לא יודעים כמה קנאביס מיוצר בישראל בשנה, חלק מההערכות מדברות על 200-300 ק”ג של קנאביס שנשרפים ומתאדים בכל יום במדינת ישראל. לפי הערכה של מעל רבע מיליון צרכנים יומיומיים, ועוד כמה מאות אלפים שצורכים שלא באופן קבוע. אבל אנחנו בהחלט יכולים לדעת מה המחיר הממוצע שלו – 100 ש”ח גרם קנאביס. ובעברית פשוטה, מעל ל-20 מיליון שקלים.
עכשיו כשהוכרזה אי הפללה, ירדה במידה מסוימת פרמיית הסיכון לצרכנים, וכשהצרכנים חופשיים יחסית מהחשש לתיק פלילי ועונשי מאסר. אפשר לומר שהביקוש (שמותווה על ידי הצרכנים) עולה, ואנו צפויים לראות דרישה לייצור גדולה בהרבה, אך במחיר גבוה יותר.
האם ארדן בעצם הולך לייקר לנו את הקנאביס?
קיים עוד אפקט כתוצאה מאי ההפללה. האכיפה במרחב הפרטי הולכת לרדת בצורה משמעותית. שוטרים בפועל פחות יחפשו בבתים של אנשים כדי לחפש שלושה שתילים בארון, ובחנויות הגידול כבר מדווחים לנו על עלייה במכירות של ציוד גידול לקנאביס. אז במונחים שלנו, אפשר לומר שההיצע גדל. כלומר, יותר אנשים מוכנים לגדל ולמכור קנאביס, גם במחיר נמוך יותר. גם בפתיחת תיקים על גידול קנאביס נרשמה עליה של 70% בחמש השנים האחרונות, כך עולה מנתוני המשטרה שהוצגו בוועדת הסמים בכנסת
ועוד הוכחה לכך – אפשר לראות שמאז גם נרשמה עלייה של 8% במכירת ערכות ביתיות לגידול קנאביס. כך עולה מנתונים של רשת “הידרושופ” שמספקת מידע שימושי ואת כל הדרוש לגידול צמחים.
בואו נסתכל על שיווי המשקל החדש שלנו – עליית הביקוש העלתה את המחיר, ועליית ההיצע הורידה אותו. איזה מהאפקטים יהיה “חזק” יותר? עדיין לא ברור. אבל אם שני האפקטים הם בעלי השפעה דומה, המחיר שלנו צפוי להישאר בסביבות ה-100. אבל אפשר לראות בבירור שמשהו אחר זז – הכמות המיוצרת עלתה כשהביקוש עלה, והמשיך לעלות גם כשההיצע (מגידולים ביתיים) עלה.
כלומר, אם נסכם, קשה לדעת מה יקרה למחיר, וככל הנראה הוא צפוי להישאר בסביבות ה-100 לפחות בזמן הקרוב, אבל מה שבוודאות יקרה זה שקנאביס יהפוך לנפוץ עוד יותר, וימשיך לסלול את הדרך לנורמליזציה של השימוש בצמח הזה. אז שינוי גדול במחיר לא צפוי לנו בזמן הקרוב, ונשארנו אם שאלה אחת בעצם למחשבה – מה יקרה כשתהיה לגליזציה מוחלטת, וכל “פרמיית הסיכון” תרד גם מהיצרנים?