פגיעה בזכויות וניצול כלכלי – 5 בעיות עם מודל אי ההפללה החדש

אישור אי הפללת צרכני הקנאביס בוועדת השרים עוד לא הספיק לשקוע, וכבר מסתמן מחדל ראשון. מכתב תיקון לחקיקה, שהוגש למשרד לביטחון פנים בתקופה שיועדה לכך לפני אישור המתווה, ומדגישה מספר בעיות חמורות בנוסחה, לא זכתה אפילו למענה בסיסי. “הצעת החוק אושרה בניגוד גמור למספר עקרונות משפטיים, שהלכה למעשה עלולים למנוע מאזרחים זכויות בסיסיות,” מסר עורך הדין שהגיש את המכתב.

מודל אי הפללת צרכני הקנאביס של השר גלעד ארדן הפך השבוע לרפורמה היחידה בשוק הקנאביס הישראלי שמראה סימני התקדמות, אך עוד לפני שהגיעה ההצעה לאישור ראשוני בכנסת, כבר מסתמנת התנהלות קלוקלת בנושא: חוסר מענה של הממשלה להערות שהתקבלו על תזכיר הצעת החוק.

לפני שהגיעה ההצעה לאישור וועדת השרים, הנוסח הסופי שלה שפורסם לציבור, היה פתוח, לכאורה, לתלונות, הצעות וביקורת מהציבור, שהייתה אמורה להיות מוגשת בכתב ובצורה מסודרת ללשכתו של השר ארדן במשרד לביטחון פנים.

הנוסח הסופי של ההצעה שאושר לבסוף על ידי וועדת השרים, וצפוי להגיע עוד השבוע לאישור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, מכיל מספר נקודות בעייתיות מאד עבור צרכני הקנאביס, ואפילו עבור מוסד החוק בעצמו. כעת, מסתבר שנקודות עקרוניות אלו הוצגו בפירוט רב במכתב שנשלח למשרד הביטחון לפני זמן רב, על ידי עו”ד אלון שליכטר, אך למרות חשיבותו הציבורית של הנושא, המכתב לא זכה למענה.

פנייתו של שליכטר, כך מסתמן מעדויות שהגיעו למערכת המגזין, לא הייתה היחידה שנקלטה במשרד לביטחון פנים, וברור לרבים שמודל אי ההפללה הנוכחי, על היותו צעד ראשון ומבורך בכיוון הנכון, הוא במקביל גם תוכנית חלקית ומלאה בבעיות חוקיות, שגובלות בסתירת זכויות אזרח בסיסיות.

הפללת יתר, והשפעה שלילית על החקיקה

במכתב ששלח עו”ד שליכטר ללשכתו של ארדן במשרד הביטחון לפני תום קבלת הביקורת הציבורית אודות רפורמת “אי הפללה באחריות”, הוא דרש להציף מספר נקודות עקרוניות שקיימות בה, לפי נוסח ההצעה הסופי שעומד כעת על שולחן הכנסת.

בשונה מביקורות קודמות שקיבלה תוכניתו של ארדן, הביקורת שעולה במכתב הנוכחי אינה מופנית כלפי אי ההפללה עצמה או עוסקת בשאלה האם מדובר בצעד מהותי, אלא עוסקת במספר סדרי דין מיוחדים שנוצרו לצורך אכיפתה של התוכנית.

אי הפללה אמורה להקל על צרכני הקנאביס, אך בינתיים הרפורמה מציעה בעיקר את קידוש טובת המדינה והמשטרה. להלן 5 בעיות עיקריות ברפורמה של ארדן, כפי שמציג לנו אותן עו”ד שליכטר:

1. הפללת יתר בשל אינטרס כלכלי

הבעיה העיקרית של החוק החדש, בצורה אירונית למדי, הוא העובדה שיביא לכדי הפללת יתר של צרכנים – יותר “תיקים” של נאשמים שנסגרים על ידי המשטרה בהצלחה, ויותר נזק לנאשמים עצמם.

עד כה, בתיקים הנוגעים לעבירות של שימוש עצמי בקנאביס, שלא לדבר על תיקים רבים שכוללים כמויות גדולות בהרבה, ההליך הפלילי הרגיל היה מסתיים בסגירת התיק עקב “חוסר עניין לציבור”, וזאת ללא הרשעה או קנס שיפגעו בנאשם. מעתה, כל אדם שיישאף שלא לקבל רישום פלילי, ייאלץ לשאת באשמה ולמעשה להפליל את עצמו בעבירה שעדיין מוגדרת פלילית.

בשל הקלות בה ניתן להרשיע אדם, מהווה החוק החדש כלי בידי המשטרה לייצור מנגנון הכנסה (דו”חות) משמעותי, שינפח את הקופה הציבורית על גבם של צרכני הקנאביס, וזאת כאמור מבלי להסיר מהם את תגית העבריינים. שיטה זו דומה למצב של הדו”חות המונפקים ממצלמות מהירות – דבר שאינו הוכח כגורם מפחית את סיכויי הישנות ביצוע העבירה.

בנוסף לסכומים הגבוהים של הקנסות, נקבעה בחוק סנקציה משמעותית לאזרחים שבוחרים לערער על הדו”ח שנתן השוטר, דבר שהלכה למעשה יוביל אנשים חפים מפשע לוותר על הסיכון (קנס משולש, בסכום של 3-6 אלף ש”ח) ולהשלים עם רוע הגזרה.

בהקשר זה התבטא היום (ב’) גם משה מנקין, מוביל קהילת המטופלים הישראלית בשמן ריק סימפסון (RSO), שטען כי מדיניות הדו”חות רווחית לקופת המדינה במידה דומה לאישור ייצוא הקנאביס לחו”ל, שבינתיים מתעכב ומשאיר אחריו חלל תקציבי עצום, וחזה כי היא “תהפוך למכונת מזומנים” בידי השלטון.

2. העצמת סמכויות השוטר באופן לא מידתי

בעיה מרכזית נוספת בחוק החדש היא העצמת זכויות השוטרים שהוא כולל, ומהווה למעשה הבסיס לחוק כולו. עצם קיום הליך הטיפול שאינו פלילי, מותנה בשיפוטו האישי של השוטר.

נוסח החוק מעניק לשוטר סמכות בלעדית לקבוע כממצא עובדתי מרשיע, כי האדם אכן מחזיק סם, וכן את סוגו וכמותו, זאת על בסיס הכשרתו בלבד. כך, בשל טעות אנוש אפשרית או זדון, יוכל שוטר לקבוע כי הנאשם חורג מגבולות השימוש העצמי. בהקשר זה, מוסיף עו”ד שליכטר לציין כי לא פורסמו שום קריטריונים או הנחיות רשמיות לגבי מהו חשד סביר במקרה של שימוש עצמי בקנאביס.

3. הקלה לשוטרים – התנייה בהודאה מיידית

הבעיה הבאה נעוצה למעשה בתחילת שרשרת הטיפול. מלכתחילה, כל אדם שרוצה להיות זכאי לקנס במקום הליך פלילי, חייב להודות בעבירה של צריכת קנאביס לשימוש עצמי באופן מידי לאחר שנתפס על ידי שוטר. 

מאחר וכל טענה המחייבת דיון – כמו למשל במקרה של אדם שטוען כי לא מדובר בסם או כי לא ידע על קיומו על גופו – מונעת מהנאשם לאלתר את האפשרות ליהנות מתנאי ההסדר, וגורמת לכך שתיפתח בעניינו חקירה רשמית (עם רישום פלילי) כפי שהיה נהוג עד כה, יש בדבר משום סחיטת הנאשמים להודאה, באופן שמפשט את עבודת המשטרה בצורה יוצאת דופן.

4. השפעה רוחבית על החקיקה ופסיקת בתי המשפט

אחד הנושאים המהותיים ביותר הוא השפעתה של הרפורמה החדשה לא על הכפופים לה, אלא על מוסד החקיקה עצמו. 

למשל, בפירוש המונח “חשד סביר “ו/או “יסוד סביר להניח”, בהם נקבע כי הממצאים עליהם מסתמך שוטר לצורך ביצוע חיפוש ללא צו אינם כוללים עיניים אדומות, לחץ, רעד וכדומה. מתן סמכות בלעדית לשוטר לקבוע ממצא עובדתי ומרשיע על בסיס התרשמותו אינה מותאמת כלל לחוק ולאופי הפסיקה של מערכת המשפט.

“לא ניתן לקבל פירוש המסתפק בכך שחיפוש דרוש על פי דעתו הסובייקטיבית של שוטר. פירוש מעלה סיכון ממשי לשרירותיות וגחמנות. פירוש כזה אינו עולה בקנה אחד עם עיגונה החוקתי של זכות היסוד לפרטיות בחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו,” כותב שופט בית המשפט המחוזי, אותו מצוטט עו”ד שליכטר במכתב שהגיש.

עוד קובע החוק כי תגובתו של אדם בעת שהוא מתושאל על ידי שוטר בנוגע לעבירת שימוש עצמי בקנאביס היא אינה בגדר “חקירה “או “תשאול”, וככזו אינה מחייבת אזהרה או היוועצות עם עורך-דין. כל מה שאדם עלול להגיד במהלך התשאול בשטח, ישמש כראיה נגדו, ללא זכויות. זהו דבר חסר תקדים שאינו קיים בעבירות נוספות, גם לא בעבירות חמורות הרבה יותר.

סך כל הסטיות החוקיות שמוצגות ברפורמה, כך לדבריו של עו”ד שליכטר, הופך אותה לכזו שקבלתה לספר החוקים מהווה איום על אלפי פסקי דין אחרים ועל הנוסח היסודי של חוקים רבים.

5. אפליה באכיפה – חוסר באמצעים מדויקים

לסיום, סדרי הדין המוצעים לגבי אכיפת תחום הקנאביס אינם מקובלים על פי המצב המשפט הנהוג במדינת ישראל בעבירות שניתן להקביל אליהם, כמו בדיקת שכרות (בדיקת מאפיינים לא מספקת להרשעה) או דוח מהירות בלי מד (לרכב שעומד בצד), בהן יש צורך בבדיקה נוספת לאימות.

במצב הקיים היום, אין למשטרה אפשרות לאכוף את החוק הזה בשום צורה ריאלית או מדויקת, ולכן למעשה מדובר בכניסה מיותרת לסיבוכים בטוחים.

“הצעת החוק אושרה בניגוד גמור למספר עקרונות משפטיים, שהלכה למעשה עלולים למנוע מאזרחים זכויות בסיסיות,” מסר לנו עו”ד שליכטר בראיון שנערך עמו. “הגשתי בקשה להיות מזומן לוועדת החקיקה על מנת לפרוס את מלוא עמדתו וחששותיו של ציבור גדול, בשל סדרי הדין והשפעתם ,אשר בבחינת פגיעה שאינה מידתית בציבור כולו.”

לעיון במכתב המלא: