המחאה של הללי: התחיל “יום הזעם” בכנסת

מאהל מטופלי הקנאביס הרפואי שפתח מאיר קדוש בכנסת מהתרחב, ומחר יציינו חבריו “יום זעם” נגד התנהלות משרד הבריאות והזנחת חייה של הללי הקטנה כחלק מגזירות הרפורמה המתקרבת. “גם בעסקאות האפלוליות שהם הציעו לי כדי שאני אקפל את המחאה ואלך הביתה, כלולה התחייבות שהילדה שלי תבלע תרופות מסוכנות, בשביל ההתנסות”, הוא מספר.

כשהסופר הנס כריסטיאן אנדרסן כתב את הסיפור “פרח לב הזהב” לפני יותר מ-100 שנים, הוא החליט לסיים אותו באופטימיות. אמנם פצוע, עייף ורעב, אבל הילד בסיפור מצליח בסופו של דבר להשיג לאימו החולה את התרופה שמצילה את חייה.

במציאות, מאיר קדוש, אביה של הללי קדוש שיושב כעת בשביתת רעב מול הכנסת, יודע שיש פרח (או שמן שמופק מפרח) שיכול לשפר את מצבה של ביתו החולה, והוא יעשה הכל כדי שהיא תקבל אותו.

אחרי הדיון בכנסת בו שתה שלושה בקבוקי שמן קנאביס במחאה על האטימות של רשויות הבריאות והיחס המחפיר שלהן כפי חיי אדם, הוא נכנס כעת ליום השביתה הרביעי שלו, וסביבו מתרחב מאהל מחאת המטופלים בדרך לנקודת השיא שלו שתיערך מחר.

“יום הזעם” מתחיל

בעקבות המתח הנפשי הרב בו שרויים אלפי מטופלי קנאביס מאז ההכרזה על הרפורמה, הצהירה קבוצת פעילים שהתאגדה סביב מחאתו של קדוש, כי החל מהערב ועד שעות הלילה המאוחרות של חמישי יצוין יום מחאה רשמי נגד משרד הבריאות, אותו הם מכנים “יום הזעם“.

היום בערב (18.7) תחל המחאה בהקרנת סרטונים של הללי על מסכי ענק ברחבת הכנסת, במטרה להראות לציבור את ההבדלים בין הפריחה שלה בתקופה בה טופלה בשמן קנאביס, לבין השיתוק ושאר התופעות הקשות שהיו מנת חלקה כשקיבלה תרופות אחרות, וכל זה עוד לפני שהגיעה לגיל שנתיים.

מחר יגיעו אירועי המחאה לשיאם, כאשר עוד כמה מאות מטופלי קנאביס מכל הארץ צפויים להגיע למאהל ולשהות בו עד שעות הלילה המאוחרות, עם הבטחה לשוב אליו בבוקר יום ראשון באם לא יענו דרישותיהם לביטול הגזירות הקשות שכרוכות ברפורמה.

בין המטופלים שמלווים מקרוב את המאבק של משפחת קדוש נמצאים דניאל חיים, חולה סרטן שלמרות האישור שיש לו, מכיר את הקושי שיש עם הרשויות ופעיל בעד שחרור הצמח בלי הגבלה, ופנחס סומסום, שסובל מכאבים כרוניים ונעזר בסגולות הפרח.

הללי, שבחייה הנורמליים היא אחות קטנה לרומי בת ה-3.5 וגדולה לתהל בת החודשיים, חיה כעת בעולם אחר. במקום לשמוע לפני השינה סיפורים מאימא תמר ואבא מאיר, המשפחה כולה עסוקה בלהציל את הללי, ולתת לה סיכוי להמשיך לחיות.

מאיר ותמר קיבלו החלטה ברורה להפסיק את התרופות שמחייבים את ביתם לקחת “תרופות הן נזק בלתי הפיך, והשימוש בהן שיתק לי את הילדה” אומר מאיר בקול צרוד. “לא ייתכן שמחייבים אותה לקחת חומרים שמסכנים אותה, רק בשביל שיוכלו לאשר לה שוב את הקנאביס שאנחנו מבקשים”.

כמו הילד בסיפור שבמסעו מקבל עזרה מהחיות בהם נתקל בדרך, כך גם מאיר, מוקף במשפחה, חברים ועוברי אורח שנותנים יד ומחזקים. וכמו הילד בסיפור גם הוא כבר עייף ורעב, אבל הוא עדיין מחכה לסוף טוב, ולא מוכן להתפשר, אפילו לא תמורת חידוש רישיונה של הללי, עד שייענו הדרישות של כל מטופלי הקנאביס.

“ברגע שהשומרים בכנסת ראו שאנחנו נשארים כאן, והלכו לדווח, ידעתי שתוך לא הרבה זמן יגיעו כדי לנסות לפנות אותנו בהבטחות ושקרים, או שינסו לגרום לי להתקפל תמורת חידוש הרישיון מבלי לענות על השאלות שנוגעות לכל שאר המטופלים,” הוא מוסיף. “ואכן, הגיעו כמה נציגים, הבטיחו כמה הבטחות, אבל גם בעסקאות האפלוליות שהם הציעו לי כדי שאני אקפל את המחאה ואלך הביתה, כלולה התחייבות שהילדה שלי תבלע תרופות מסוכנות, בשביל ההתנסות”.

לדבריו של מאיר, נציגי משרד הבריאות מנסים להשתיק את המחאה, ולרצות כמה בודדים ממשתתפיה על ידי הבטחה לפתרון בעיותיהם הפרטניות, ולכן הוא קורא אל כל המטופלים להצטרף אליו היום ומחר ל”יום זעם” שיראה לנציגי הציבור חזית אחידה שלא ניתן לשבור עם עוד הבטחות ריקות.

למען הסר ספק, הוא מבקש למסור לסיכום כי השם “יום הזעם” ניתן לאירוע בכדי לייצג את הזעם של מטופלי הקנאביס על מערכת הבריאות שפוגעת בהם במשך שנים רבות, ולא בכדי להעיד על אופי הפעילות שמתכוונים המטופלים לנקוט. מדובר במחאה שקטה בלבד, על ידי ישיבה קבועה במאהל המחאה ברחבת הכנסת.