“בזכות הקנאביס – הנפש שלי הבריאה”

עמית היא בחורה צעירה שאובחנה לפני 14 שנים כסובלת מתסמונת פוסט טראומתית (PTSD). למרות שהדעות לגבי מתן קנאביס רפואי לטיפול במצבים נפשיים הן חלוקות מאוד, ומרבית הרופאים לא המליצו לה על טיפול זה, עמית מספרת כי הקנאביס קיבל אצלה סטטוס של תרופה לכל דבר, ובזכותו היא קיבלה את עצמה ואת המשמעות לחייה בחזרה.

עמית היא בחורה צעירה בת 30, שלפני כ-14 שנה אובחנה כסובלת מבעיה נפשית הנקראית “תסמונת פוסט טראומתית” (מוכרת יותר בקיצור PTSD). היא מספרת שאצלה באה התסמונת לידי ביטוי בהרגשה של פחד תמידי, המלווה בדיכאון וחרדות בלתי פוסקות מפני כך שבכל רגע עלול לקרות משהו איום. 

מעבר לדאגות והלחץ הנפשי התמידי בו הייתה שרויה, עמית מספרת שהחיים שלה לפני הקנאביס היו חסרי משמעות. החיוך שהיה על פניה היה רובוטי ולא אמיתי והשמחה שלה הייתה מזויפת, הכל בגלל מצבה הרפואי הרעוע.

לפני הקנאביס היא מספרת שהחלה במגוון רחב מאוד של טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, שבמהלכם נדרשה ליטול מגוון רחב מאוד של כדורים נרקוטיים שגרמו לה לתפקוד כבד לקוי עקב רעילותם. בניגוד לכדורים החזקים והמזיקים, הקנאביס לא מזיק, לא מרע ולא פוגע, ולהפך, שינה את חייה מהקצה אל הקצה.

עמית הסכימה להתראיין במסגרת פרויקט ‘התרופה הירוקה’ של קאנה, ולספר לנו כיצד הקנאביס הפך את החיוך הרובוטי והמזוייף שלה לחיוך אמתי ומלא שמחה:

1. מהי ההתוויה בגינה את מטופלת בקנאביס רפואי?

“אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת, שנגזר ממנה דיכאון וחרדה”.

2. איך נחשפת לטיפול בקנאביס?

“במהלך הטיפול שלי מול הפסיכולוג, שהעלה יום אחד את האופציה שאתחיל להתנסות בטיפול בקנאביס רפואי”.

3. תארי את התהליך שעברת עד לקבלת האישור, כולל רופאים, תרופות וטיפולים ניסיוניים

“מרגע ההגשה של כל המסמכים הרלוונטיים, בקשת הרישיון שלי אושרה די מהר, אבל הבעיה האמיתית הייתה התהליך לפני הגשת המסמכים. עברתי שנים של טיפולים ורופאים אשר רשמו לי כדורים קשים נגד דיכאון כגון ‘ציפרלקס’, ‘מירו’, ו-‘ויפאקס’, ובנוסף קיבלתי כדורי שינה כמו ‘לוריוון’ ו’בונדרמין’, כל זה בזמן שהמשכתי עם מגוון של טיפולים פסיכולוגיים של PE ו-EMDR”.

“אחת מתופעות הלוואי הקשות ביותר שגרמו לי כל הכדורים הנרוקטיים (שנועדו למנוע חרדה) הייתה החמרה בתסמיני החרדה, בשילוב עם תסמינים פיזיולוגים של דלקות בקיבה ומדדי תפקודי כבד גבוהים שהצביעו על רעילות הכדורים”.

“ההחמרה בתסמיני החרדה באה לידי ביטוי בנדודי שינה קשים, שיבוש מוחלט של שעות השינה שכן הצלחתי לישון, דופק מהיר שפתאום היה פוקד אותי, זיעה קרה, הרגשת חנק ורצון דחוף לאוויר ללא קשר לכלום, ירידה בתפקוד היום יומי וחוסר ריכוז ורגישות יתר לרעש. חשוב לציין כי כל התסמינים היו מגיעים בפתאומיות ותוקפים אותי סתם כך באמצע היום ללא שום הכנה מוקדמת”.

“לבסוף הגעתי לפסיכיאטר בליווי מסמכים המאשרים את התרופות שלקחתי ומכתב מפסיכולוג שבו מאובחן המצב הנפשי שלי. אני לא טיפלתי בביורוקרטיה בכלל, והוא עשה הכל בעצמו. שבועיים לאחר הגשת המסמכים קיבלתי הודעה מהיק”ר שהם התקבלו, חודש לאחר מכן קיבלתי הודעה נוספת שהמסמכים בבדיקה, ולאחר מכן הודעה אחרונה שאומרת שהרישיון שלי מאושר, והספק שלי יצור איתי קשר בקרוב”.

4. תארי את השיפור באורח החיים שלך מאז תחילת הטיפול בקנאביס

“השיפור שחל באורח החיים שלי מאז שהתחלתי לצרוך קנאביס הוא אדיר. בראש ובראשונה, חזרתי לחיות, והפסקתי עם כל מכלול התרופות בדיוק כפי שהפסיכיאטר אמר לי שיהיה. גם הגמילה מהכדורים הייתה מהירה ולא לוותה בתופעות לוואי בכלל, הודות לקנאביס”.

“הקנאביס מאפשר לי לישון בלילה שינה איכותית ללא הפרעות, ולצאת לריצה ופעילויות ספורטיביות בערבים, שאלו שני הדברים שהשתוקקתי לחזור אליהם שנים. בנוסף, התחלתי לחייך ולהרגיש לראשונה מזה שנים ולא בצורה רובוטית, כאילו אני שוב בן אדם”.

“התיאבון חזר לי בצורה משמעותית, וכשיש לי ירידות פתאומיות במצב הרוח, אז הן לא תלולות וקשות כמו פעם, וההשפעה של העישון מאפסת אותי מהר מאוד ומחזירה אותי לשגרה. אפשר לומר בפה מלא שהקנאביס החזיר משמעות לחיים והחזיר אותי להיות מי שהייתי”.

5. האם את מטופלת בקנאביס בלבד, או נוטלת תרופות נוספות במקביל?

“אני מטופלת אך ורק בקנאביס. מאז שהתחלתי את הטיפול אני לא יכולה לחשוב על לקחת את התרופות שהייתי לוקחת פעם”.

6. אילו עצות יש לך לתת לחולים שמנסים לקבל אישור?

“אני הלכתי לפסיכיאטר פרטי, משמע לשלם כסף ולא דרך הקופה, כי ידעתי שאם אני רוצה שדברים יזוזו מהר צריך ללכת לרופא שגם תומך בקנאביס וגם יש לו יותר מ-5 עד 10 דקות למטופל במערכת הציבורית, ולא טעיתי. מי שרוצה רישיון וצריך אותו באמת, כדאי שילך מראש לרפואה פרטית”.

7. האם יצא לך לסבול הטרדה מצד המשטרה בקשר לתרופה?

“אישית לא נתקלתי בחוויה כזו ולא שמעתי ממקורביי בעלי הרישיון הרפואי אודות חוויה לא נעימה מצד המשטרה”.

8. איפה את חושבת שהיית כעת אילולא הרישיון לקנאביס?

“אני באמת לא יכולה לחשוב על החיים שלי ללא קנאביס. כשהגעתי לקנאביס הגוף שלי כבר היה גמור מהתרופות והנפש כבר לא באמת הרגישה כמו עצמה”. 

“התרופות טייחו את הכל מעל לפני השטח, והייתי במצב של קהות חושים. הרגשתי ששום דבר לא אמיתי מבחינת רגש או הכלה, דבר שלא נכון עבור חולי פוסט טראומה, ורק מאז תחילת הטיפול בקנאביס אני יכולה להגיד שהנפש שלי בהחלט במסלול הנכון להחלמה”.

9. מה את חושבת על גידול קנאביס ביתי, והאם את חושבת להתחיל לגדל בעצמך?

“עם הרפורמה החדשה שכחלק ממנה הזנים יבוטלו זה די מתבקש שאדם שיש לו רישיון יהיה אדון לעצמו ויגדל בביתו לפי מה שנכון עבורו. אני אישית לא הייתי עושה זאת כל עוד זה מוגדר כלא חוקי, אבל אני מבינה בבירור את הצורך של אנשים מסוימים לעשות את זה”.

10. מה דעתך על צריכת קנאביס למטרות פנאי, ומהי עמדתך לגבי לגליזציה?

“סביר להניח שאם לא היה לי רישיון לא הייתי מתנסה בקנאביס, מאחר ואני לא מעשנת למטרות פנאי, אלא רק כטיפול לכל דבר ועניין. כן גיליתי אחרי שימוש, שהתנפצו אצלי הרבה מיתוסים על קנאביס, ולדוגמה הבנתי שהוא עדיף למשל על האלכוהול המסוכן, שהנו בעל השפעות מוכחות, אמיתיות והרסניות על הסביבה והפרט”.

“לגבי לגליזציה – העמדה שלי היא מאוד פשוטה. חיה ותן לחיות, או במילים אחרות שכל אחד יעשה בבית שלו מה שהוא רואה לנכון, בלי הפרעה מצד הממשלה”.

סיפורה של עמית פורסם כחלק מפרויקט ‘התרופה הירוקה‘ של קאנה. מטופלים שמעוניינים לחשוף את סיפורם לקהל הרחב במטרה להעלות את המודעות הציבורית לטיפול רפואי בקנאביס, מוזמנים לפנות אלינו במייל (media@canna.co.il) או בהודעה לדף הפייסבוק שלנו.