קנאבינואידים – כל מה שצריך על החומרים הפעילים בקנאביס
צמח הקנאביס ידוע בשל סגולותיו הרפואיות הרבות, אבל אילו חומרים הם האחראים על תכונות אלו, וכיצד הם משפיעים על הגוף והנפש? הנה כל מה שאתם צריכים על החומרים הפעילים בצמח הקנאביס וסגולותיהם הרפואיות: השפעותיו של צמח הקנאביס על הגוף והנפש…
צמח הקנאביס ידוע בשל סגולותיו הרפואיות הרבות, אבל אילו חומרים הם האחראים על תכונות אלו, וכיצד הם משפיעים על הגוף והנפש? הנה כל מה שאתם צריכים על החומרים הפעילים בצמח הקנאביס וסגולותיהם הרפואיות:
השפעותיו של צמח הקנאביס על הגוף והנפש ידועות לאנושות מזה אלפי שנים, אבל רק בשנות ה-60 של המאה ה-20, בודדו לראשונה החומרים הפעילים שבו על ידי צוות חוקרים בראשותו של פרופ’ רפאל משולם הישראלי.
לאותם החומרים הפעילים, שהראשון מביניהם שזוהה הוא כמובן ה-THC המפורסם, ניתן השם הכולל קנאבינואידים (Cannabinoids), כנגזרת שמו של צמח הקנאביס.
הקנאבינואידים הם בעצם מולקולות פעילות, תרכובות כימיות אם תרצו, שיחד עם כמה משפחות של חומרים פעילים זוטרים יותר – ביניהם טרפנים (שמנים אתריים) וחומרים צמחיים אחרים – מקנות לצמח הקנאביס את סגולותיו ותכונותיו השונות.
התהליך דרכו “נקלטים” הקנבינואידים בגופנו מתבצע בקולטנים העצביים שמהווים חלק מהמערכת האנדוקנבינואידית ופרוסים בחלקים שונים גופנו, והם האחרים על תרגום השפעת הקנבינואידים להשפעה הורמונלית המתקיימת בגוף לאחר צריכתם.
שלושת המקורות – אילו סוגי קנאבינואידים קיימים?
ישנן שלוש קבוצות עיקריות של קנאבינואידים:
1. פיטוקנאבינואידים – קנאבינואידים המצויים בצמחים (בעיקר בצמח הקנאביס, אך גם בצמחים אחרים). הפיטוקנאבינואידים הם הקנאבינואידים העיקריים בהם נדון במאמר זה, מכיוון שהם החומרים הפעילים העיקריים בקנאביס.
2. אנדוקנאבינואידים – קנאבינואידים המיוצרים באופן טבעי בגופם של יצורים חיים, בין השאר בגוף האדם. כל האנדוקנבינואידים הם אלמנטים שפעילותם מווסתת על ידי ‘המערכת האנדוקנאבינואידית’ (Endocannabinoid system) כחלק מקליטת השפעת הקנאביס על הגוף, אך גם בשגרה ללא צריכת קנאביס.
3. קנאבינואידים סינתטיים – קנאבינואידים המיוצרים באופן מלאכותי ולעיתים משמשים כתחליף חוקי לקנאביס. חומרים אלו הם המקור לסמי הפיצוציות המסוכנים וייצורם פרח בגלל האיסור החוקי על קנאביס וקנאבינואידים ממקור טבעי.
קולטני קנאבינואידים בגוף האדם
בשנות ה-80 נתגלו לראשונה קולטני קנאבינואידים בגוף האדם, מה שעזר להבין את מנגנון הפעולה של החומרים הללו. קולטני הקנאבינואידים מצויים בשפע בקרב יצורים חיים ואותם ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
קולטני CB1 – קולטנים המצויים בעיקר בחלקים שונים של המוח ומערכת העצבים ההיקפית. כמו כן, ניתן להבחין בקולטנים אלה גם במערכת הרבייה וברשתית העין. קולטני CB1 מתקשרים בדרך כלל להשפעה הפסיכואקטיבית של הקנאביס דרך הקנאבינואידים THC ו-CBN.
קולטני CB2 – קולטנים המצויים בעיקר במערכת החיסונית, ובריכוז גבוה במיוחד בטחול. ניתן למצוא אותם רק בחלקים הפריפריאליים של מערכת העצבים. ככל הנראה, קולטני CB2 אחראיים להשפעה האנטי-דלקתית של קנאביס על הגוף.
עד כה, נתגלו קצת יותר ממאה קנאבינואידים בצמח הקנאביס, כשהמפורסמים והדומיננטיים שבהם הינם ה-THC וה-CBD. כעת נערוך היכרות עם כמה מהקנאבינואידים החשובים ביותר, ונלמד על השפעותיהם.
תרכובות הקסם – קנאבינואידים והשפעותיהם על הגוף
THC – או בשמו המלא (והלא שימושי) טטראהידרוקנאבינול. זהו הקנאבינואיד הנפוץ ביותר במרבית הזנים השונים של צמח הקנאביס, והמרכיב העיקרי שאחראי על ההשפעה הפסיכואקטיבית שלו.
ה-THC בודד לראשונה בישראל על ידי צוות כימאים שכלל את פרופסור רפאל משולם, יחיאל גאוני וחביב אדרעי, והיה כאמור הקנאבינואיד הראשון שבודד אי פעם, שגילויו הוביל לגילוי המערכת האנדוקנאבינואידית בגוף ולהעמקת חקר הקנאביס הרפואי.
לחומר זה ישנן מספר השפעות רפואיות חיובית – כמו למשל יכולת מצוינת להילחם בבחילות, כאבים, דלקות וגידולים סרטניים – אך לרוב משתמשים רק בכמויות קטנות שלו לצרכים רפואיים בשל העובדה שהשפעתו הפסיכואקטיבית לא תמיד נעימה לצרכנים הרפואיים.
עם זאת, השפעה זו בדיוק הפכה את הקנאביס לאחד החומרים הנפוצים ביותר בעולם הפנאי, כך שבהיבט הכולל מדובר בהשפעה שאהובה על רבים.
THCA – חומצה טטראהידרוקנאבינולית, שנמצאת בכמויות גבוהות בצמחי קנאביס טריים. ה-THCA הופך ל-THC בתהליך שנקרא דה-קרבוקסילציה שמתרחש כתוצאה מחימום החומר. זהו תהליך טבעי שקורה בצמח באיטיות, אך יכול לעבור זירוז תחת חום במהלך עישון, אידוי או בישול של הקנאביס.
חומצה זו מתפרקת בצמח עם גדילתו ובעיקר לקראת שלב הקציר, ולא ניתן להשיג אותה על ידי צריכה של קנאביס מיובש ומיושן, בעיקר לא בעישון או אידוי. הדרך היחידה לצרוך THCA ולהנות מהיתרונות הרפואיים שלה בתחום האנטי דלקתי ואנטי זיהומי, היא לשתות מיץ קנאביס טרי.
בדומה לחומצה זו ישנן עוד שתי חומצות קנאבינואידיות עיקריות שמהוות את המקור הטבעי של שני קנאבינואידים נוספים בהתאם: CBDA ו-CBGA. חומצות אלו נחקרו עוד פחות מ-THCA ואין מספיק מידע על השפעותיהן הרפואיות מחוץ לטווח האנטי דלקתי.
CBD – קנאבידיול, המרכיב השני בריכוזו אחרי THC והדומיננטי ביותר בעולם הקנאביס הרפואי. ה-CBD אינו בעל השפעות פסיכואקטיביות, אך בעל יתרונות רפואיים רבים שמוכרים היום על ידי גופי הבריאות העולמיים.
מטופלים רבים צורכים CBD בצורת כדורים או שמן מרוכז על מנת לספוג את היתרונות הבריאותיים של התרכובת (הפחתת כאב, הרגעה, הרפיית שרירים) מבלי לחוש השפעה כלשהי על התודעה, והוא נחשב לחומר העיקרי האחראי על סגולותיו של הקנאביס בטיפול באפילפסיה, דיכאון, חרדה וסוגים מסוימים של גידולים סרטניים.
CBN – קנאבינול, שהוא תוצר פירוק של THC, המצוי בעיקר בצמחי קנאביס מיושנים או כאלה שנשמרו בצורה לא מיטבית. לקנאבינואיד ה-CBN ישנה השפעת חיובית על המערכת החיסונית, לצד השפעות אנטי דלקתיות, וכמו כן, הוא יכול לשמש גם להקלה בכאבים.
ה-CBN אינו פסיכואקטיבי כמו THC ופועל בעיקר על קולטני CB2, אך יש להשפעתו מאפיינים פסיכואקטיביים ואפילו פסיכדליים, וכמות גדולה מדי שלו יכולה לגרום להשפעות רעות כמו חרדה ולחץ, מה שבעצם מהווה את הסיבה בגינה לא כדאי לצרוך קנאביס שלא נשמר כראוי.
CBG – קנאביגרול, עוד קנאבינואיד שאינו פסיכואקטיבי המצוי בכמויות גבוהות בצמחי קנאביס צעירים וטריים. במהלך גדילת הצמח, ה-CBG מתפרק בתהליך טבעי והופך לקנאבינואידים אחרים, ולכן הוא נקרא “קנאבינואיד האב” ומהווה למעשה את המקור לשאר הקנבינואידים.
בצמחי קנאביס בוגרים ישנה כמות מזערית של CBG שעדיין לא פורק. CBG יכול לשמש לטיפול במגוון רחב של מצבים כגון: חרדה, מחלות עור, כאבים, דלקות, גלאוקומה ועוד, אך עד היום לא נעשו מספיק מחקרים שיבחנו את סגולותיו הרפואיות במלואן.
CBC – קנאביכרומין, קנאבינואיד נוסף שאינו פסיכואקטיבי, הדומה מבחינה מבנית לקנאבינואידים אחרים אך בעל השפעה מעט שונה. בעוד שרוב הקנאבינואידים פועלים בעיקר על הקולטנים CB1 ו-CB2, הקנאביכרומין פועל גם על קולטנים בשם TRPV1 ו-TRPVA1, מה שעשוי להסביר חלק מההשפעות הבריאותיות של הקנאביס.
על פי מחקרים מצומצמים שנערכו בנושא, CBC בשילוב עם THC ו-CBD עשויים לסייע בהקלה על דיכאון ולשפר את יכולת איחוי העצמי של עצמות הגוף.
עקב חשיפה לאור שמש ישר ותנאים אחרים שפוגעים במבנהו המולקולרי, יכול CBC להתפרק לכדי קנאבינואיד אחר בשם CBL שתכונותיו הרפואיות אינן ידועות.
CBT ו-CBE – שני קנבינואידים המתפרקים ישירות מ-CBG ולא נחקרו עד היום בשום סוג של מחקר מדויק. קנבינואידים אלה עברו רק תהליך של בידוד מהקנאביס ולכן הם מוכרים לעולם המדע רק בשמם ואין לגביהם מידע נוסף.
THCV ו-CBDV – שני חומרים שהנם תוצרי לוואי של פירוק THC ו-CBD בהתאם, אך קיימים גם בצמח הטרי בצורתו הטבעית. בכמויות גדולות פועלים חומרים אלו כמו הצורה הטבעית שלהם, אך בכמויות קטנות יש להם השפעה הפוכה על הקולטנים האנדונקאבינואידים. בדומה לחומרים אלו קיימות גם תרכובות CBGV ו-CBNV אך הם נפוצות עוד פחות ולא נחקרו עד היום.
AEA – אנאנדמיד. קנאבינואיד אנדוגני המיוצר בגוף באופן טבעי. ה-AEA התגלה לראשונה בשנת 1992 באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל את שמו (שפירושו “אושר” בשפת הסנסקריט העתיקה) מפרופ’ רפאל משולם.
האנאנדמיד דומה בתכונותיו לקנאבינואידים אחרים, ופועל על אותם הקולטנים, מה שמראה כי חלק מההשפעות החיוביות המיוחסות לקנאביס מקורן בחומרים טבעיים שהגוף יודע לייצר בעצמו.
האנאנדמיד חשוב להתפתחות העובר במהלך ההריון, ומתקשר כנראה לתחושות של שמחה, רוגע ואושר, אך גם בחומר זה לא נערכו די מחקרים מדויקים כדי לקבוע בוודאות האם יש לו תכונות חיוביות רציפות ומהותיות.
אלו כל החומרים הפעילים העיקריים בצמח הקנאביס, אך כאמור רב הנסתר על הגלוי, וגם חוד החנית של עולם המדע המודרני עוד לא יודע “לאכול” את צמח הקנאביס והשפעתו כמו שצריך.
עם השנים הולך המחקר ומעמיק, בעיקר בנוגע להשפעות הרפואיות שיש לקנאביס ולפוטנציאל שלהן לשמש בתור בסיס לפיתוח תרופות, וסביר להניח שכבר עוד כמה שנים בודדות נדע הרבה יותר על סוד הקסם של הקנאביס והחומרים הפעילים שגורמים לו לתקתק.
