“אנחנו לא ארגון פשע”. ראיון עם עמוס דב סילבר מדירת המעצר שלו באוקראינה

עמוס דב סילבר : “המשטרה יודעת יותר טוב מכולם שאנחנו לא ארגון פשע”.

גם מי שכבר מכיר את התעוזה של עמוס דב סילבר , מקים פלטפורמת טלגראס, הוכה הבוקר בתדהמה, למשמע סיפור הבריחה הבלתי ייאמן של עמוס דב סילבר משומריו האוקראינים בשדה התעופה בקייב, דקה לפני שהוסגר לישראל. בראיון טלפוני שערכנו עם עמוס דב סילבר מדירת המעצר באוקראינה ימים ספורים לפני הטוויסט הדרמטי בעלילה, הצהיר עמוס דב סילבר , שעצור מאז מרס האחרון, שהוא לא מתחרט על כלום ומאמין שהדברים לא היו יכולים להיעשות אחרת. עמוס דב סילבר : “רבע מיליון משתמשים בטלגראס, הם בעיני לא אישום. זאת תעודת כבוד”

שום דבר בשיחה שניהלנו בשבוע שעבר עם עמוס דב סילבר מדירת מעצר הבית שלו בקייב, לא רמז על התהפוכות הצפויות בסיפור שלו, המרתק ממילא, ימים ספורים אחר כך, כשלאחר שבית המשפט באוקראינה החליט להסגיר אותו לישראל, הוא נשא את רגליו (שזה עתה שוחררו מהאזיק האלקטרוני) ונמלט.

מנותק מהמשפחה

בראיון איתו, סילבר סיפר שהקושי הגדול ביותר שאיתו הוא מתמודד, הוא הנתק מהמשפחה – אשתו גלי ובנם דייויד, בן השש – הממתינים לשובו בפוקיפסי, ניו יורק, ביתם בשנתיים האחרונות. “הילד לא ראה אותי כבר חמישה חודשים”, סיפר מהדירה הנצורה. “גם אם אנחנו עושים שיחות וידאו, זה ממש לא זה. הוא לא יודע את כל הסיפור ולא יכול להבין. מהזווית שלו, אני לא שם כבר הרבה זמן וזה כואב. הלב מתקשה לקבל את הדברים האלה. אני קולט שהוא פחות ופחות רואה בי דמות שהיא חלק מהחיים שלו. מבחינתו, הוא כל הזמן מבקש ממני לבוא ואני לא בא”.

“חתונה” באוקראינה

למי שבילה בטיסה בחלל בחודשים האחרונים, נספר שמוקדם יותר השנה, במבצע מתואם ומתוקשר היטב של יחידת להב 433 במשטרת ישראל, נעצרו בו זמנית, 42 איש בחשד למעורבות בניהול טלגראס, הפלטפורמה המדוברת, שהפכה תוך שנתיים קצרות, לערוץ העיקרי לרכישת קנאביס בישראל.

באותו יום, במקביל למעצרים בארץ, נעצר באוקראינה עמוס סילבר, מייסד טלגראס ומלוחמי הלגליזציה הבולטים בישראל. מעצרו התאפשר לאחר שאחד המנהלים בפלטפורמה, שגויס כסוכן סמוי בלחץ המשטרה, פיתה אותו להגיע לשם מארה”ב כדי לשמש כשושבין ב”חתונתו”. מאז הוא מאחורי סורג ובריח. ארבעה חודשים בכלא האוקראיני (שלא הייתם רוצים לראות מבפנים) וכבר חודש במעצר בית בדירה בקייב, כשהוא מסרב בתוקף להיות מוסגר לישראל.

• עמוס, יש לך הרבה זמן לחשוב שם. מסקנות? לקחים? משהו שהיית עושה אחרת?

עמוס דב סילבר : “אנחנו נכנסים כאן לנישה של חוכמה בדיעבד. כמובן שאם הייתי יכול לחזור אחורה, לא הייתי נותן לאותו מנהל שהמשטרה הצליחה ‘להפוך’, להיות חלק בכיר במערכת. מבחינת העיקרון והרעיון הבסיסי שעבדנו לפיו ואנחנו עדיין עובדים, אין שום דבר שהייתי עושה אחרת. עשינו מה שעשינו, לטובת הציבור”.

• במשטרה לא חושבים כך.

עמוס דב סילבר : “ברור שהם יגידו שאנחנו סוחרי סמים, שעשינו הכול בשביל כסף, מה כבר אפשר לצפות ממי שהוציא על החקירה הזאת מיליונים מכספי הציבור? אבל דווקא במשטרה יודעים טוב מאוד שזה לא נכון, כי הם עקבו אחרינו מקרוב במשך זמן ארוך וראו בדיוק איך התנהלנו. זה תמיד היה מבחינתנו לשם שמיים. באמת שאין שום דבר שהייתי עושה אחרת. עקרונות לא משתנים בגלל אירוע כזה או אחר. אולי היינו מתנהגים אחרת מבחינת האבטחה”.

• ואולי אתה עצמך היית פחות נחשף, פחות שם אצבע בעין של המשטרה?

עמוס דב סילבר : “אולי, אבל אני חושב שההתרסה הייתה חלק אינטגרלי מההצלחה של המפעל. אנשים שעד אז הסתתרו והרגישו מנודים, פתאום ראו איך כל הסיפור יוצא לאור וזה פתח להם צ’קרה בנשמה, עזר להם להתחבר לתקווה, להבין שאין במה להתבייש ואין ממה לפחד”.

עמוס דב סילבר – יחסים מורכבים עם הממסד

ובכל זאת, יש כמה לקחים. “נכון שיש מקומות שהייתי יכול להנמיך להבות”, סילבר מודה. “יש דברים שעשיתי נטו מרצון לשחק, באיזשהו שלב זה נהייה גם משחק, אבל הרוב המוחלט של הפעולות וההתבטאויות שלי בשבע-שמונה השנים האחרונות, היה דווקא בכיוון של להושיט יד לממסד.

עמוס דב סילבר : “עוד הרבה לפני טלגראס, לצד הגישה המתריסה, אף פעם לא רציתי לעבור על החוק, אבל לא השאירו לי שום ברירה. לפני שלוש שנים, כשטלגראס עוד לא הייתה בתכנון, מצאתי את עצמי מוכר חשיש מדי פעם. היות ולא רציתי להעלים מס, פניתי לרשות המיסים וביקשתי לשלם מס הכנסה, בלי להסתכן פלילית. הפקיד שאיתו דיברתי ענה שהם מחויבים לדווח למשטרה על מקור ההכנסות ובכך האופציה ירדה מהשולחן. אני זוכר שהתחייבתי לאותו פקיד, שעד שישתנה החוק, אתרום 15% מהכנסותיי לצדקה וכך עשיתי”.

• זה היה צעד הפגנתי, או באמת חשבת שיסכימו?

עמוס דב סילבר : “היה בזה גם וגם. אם הם היו פותחים את הדלת, הייתי נכנס, אבל כמובן שתיארתי לעצמי שהם יגיבו כמו שהגיבו, כי אני מכיר את החוק בישראל. מה שברור, שאם לטלגראס הייתה אופציה לשלם מיסים ולפעול בצורה חוקית, היינו יותר משמחים”.

רוח המפקד

היות וכאמור, לא התאפשר להם לשלם מס הכנסה בלי להסגיר את עצמם למשטרה, מצאו אנשי הדממה של טלגראס, דרכים אחרות ויצירתיות להחזיר מהכנסותיהם לחברה. “את המיסים שלנו שילמנו במתן תרומות לעמותות שמקדמות נושאים חשובים ובסיוע לאנשים פרטיים שנזקקו לעזרה. עסקנו בזה בצורה אינטנסיבית: תרמנו לארגונים למען בעלי חיים, לארגונים למען ילדים אוטיסטים, למחקרים על קנאביס. יש לך מושג לאן הולך מס ההכנסה שאת משלמת?”

• איך הייתם תורמים לאנשים פרטיים?

עמוס דב סילבר : “עשינו מבצעי חלוקת קנאביס לחולים. כל חודש הקצבנו 2-3 ק”ג תפרחות קנאביס, שהיינו נותנים לחולים נזקקים, 50 גרם לכל אחד. הייתה לנו רשימה של אנשים שפנו לקבל עזרה וכל חודש היינו עושים ביניהם הגרלה. מי שלא זכה, עבר לחודש הבא. את מבינה שאנחנו בעצם סתמנו את החורים בשוקת שהמדינה שברה ועוד ממשיכה לשבור עם ה’רפורמות’ שלה? אגב, לא כל הפונים היו כאלה שהמדינה הכירה בהם כזכאי קנאביס רפואי. יש בארץ המון חולים שבכלל לא מצליחים לקבל רישיון קנאביס רפואי, לאו דווקא מסיבות מוצדקות. רישיון הוא לא המדד היחיד לנזקקות ואנחנו אפשרנו להגיש בקשה גם בלי רישיון, אך בהצגת מסמכים המעידים על מצב רפואי וכלכלי”.

• מאיפה היו מגיעות התרומות?

עמוס דב סילבר : “את התפרחות להגרלות, תרמנו מהרווחים שלנו. לא רצינו שהחולים יהיו תלויים בחומר באיכות לא ידועה שיתרם מסוחרים. בנוסף להגרלות הקבועות האלה, כשהגיעה בקשה לעזרה שלא עברה את הקריטריונים להגרלה, היינו גם פונים למגדלי קנאביס וסוחרים קאנביס ומארגנים תרומות של פרחים שמן קנאביס וגם זרעי קנאביס במקרה הצורך. לא יכולנו להכריח אף אחד לתרום, אבל הייתה ‘רוח המפקד’. כששאלנו מי יכול לתרום, היו מיד 30 קופצים”. 

שבעה חודשים על גרם

מעצרו של סילבר וחבריו לטלגראס, הביא הרבה נחת למשטרת ישראל, שלדבריו ננעלה עליו כבר ב-2014, כשארגן את “ליל הבאנגים הגדול” – התכנסות המונית של חובבי קנאביס שהפכה מאז למסורת.

עמוס דב סילבר :  “לא עסקתי בסחר, אבל ידעתי איפה להשיג ותמיד הייתי עוזר לאנשים שחיפשו להתארגן. המשטרה שלחה לי סמוי, שסיפר שאחד מההורים שלו חולה סרטן והוא רוצה לנסות לטפל בו בקנאביס. הם ידעו שרצון לעזור לחולים, זאת הנקודה החלשה שלי, כי אבא שלי חלה בזמנו בסרטן. לצערי לא הצלחנו להשיג לו קנאביס וזאת הייתה לדעתי אחת הסיבות שהוא נפטר”.

סילבר מכר לאותו סמוי גראס במשקל של 1.05 גרם (!), נעצר וריצה תקופת מאסר של שבעה חודשים. כשיצא לחופשי בסוף 2015, הבין שהוא צריך לתפוס מרחק. “ידעתי שכל עוד אני בישראל ומקושר לקנאביס, המשטרה תעשה הכול כדי להפליל אותי. מכיוון שיש לי אזרחות אמריקאית, שעד אז לא חשבתי לממש אותה, החלטתי לעבור לארה”ב. גרתי בהתחלה בניו יורק ומשם התגלגלתי לכל מיני מדינות. המצב כאן שונה מאוד מאשר בארץ, האמריקאים כבר התחילו ליישם, מה שבישראל עוד מסרבים בתוקף להבין”.

• חשבת שיום אחד בכל זאת תיעצר?

עמוס דב סילבר : “אחרי שטלגראס הוקמה, זה עבר לי בראש, לא אגיד שלא. מהסיבה הזאת די נמנעתי מלצאת מארה”ב. לא רציתי להסתכן במעברי גבולות, אבל אז משטרת ישראל עשתה עלי את המניפולציה הרגשית השנייה, עם החתונה באוקראינה.

עמוס דב סילבר : “הם מכירים אותי לא מאתמול ויודעים שאני מוכן לעזור לאנשים. אם הם היו חושבים שמעניין אותי כסף, היו מפתים אותי בעסקה גדולה, אבל הסמוי סיפר לי שהוא יתום, שאני כמו אבא בשבילו ושנורא חשוב לו שאגיע לחתונה. הם ידעו מה יעבוד עלי”.

• איפה הוא היום?

“בדירת מסתור בארץ, מחכה שאני אוסגר. עד שאני לא מגיע, הוא חייב להישאר שם”.

• זאת אחת הסיבות שאתה מסרב להסגרה לישראל?

עמוס דב סילבר : “בין השאר, אבל הסיבה העיקרית היא, שאני לא מאמין במערכת הצדק הישראלית. אני יודע שכל דבר שאגיד או אעשה, ישמש נגדי. שתביני את גודל האבסורד – יצרנו פלטפורמה שבאמת עוזרת לאנשים, תרמנו מהכנסותינו לחברה, עזרנו לנזקקים וחולים, לפעמים גם ממש הצלנו נפשות, בלי להגזים. זה משהו שאני לא אוהב לדבר עליו, אבל יש מספיק אנשים שמעידים בעצמם שטלגראס הצילה אותם, או את קרוביהם או חבריהם. פשוט ככה. ואחרי כל זה, איך המשטרה והפרקליטות מציגות אותנו? כפושעים מסוכנים, סוחרי קוקאין, משדלי קטינים, מעלימי מס. זה לא קשור בשום דבר למהות של טלגראס והם יודעים את זה מצוין, כי הם עקבו אחרינו מספיק זמן. הם ידעו שהפעילות שלנו לא מבוססת על ביזנס, אלא על לב טוב, לא סתם הם בחרו בדרך שבחרו להביא אותי לאוקראינה”.

אקטיביזם במשרה מלאה

מדי פעם, תוך כדי הראיון, עמוס מבקש כמה דקות כדי לענות להודעות, שנראה שמצטברות אצלו בקצב שלא היה מבייש בחורה חדשה בטינדר. בשלב מסוים, אני שומעת אותו מדבר עם מישהי, כנראה בעלת הדירה, באוקראינית שבורה. אחר כך הוא מסביר לי, שהוא בדיוק עבר לדירה הזאת מהדירה הראשונה בה הוחזק ושהוא עוד מתרגל לסביבה החדשה.

• ממש עברת רילוקיישן לאוקראינה. יש לך סבלנות לחכות שם יום אחרי יום?

עמוס דב סילבר : “סבלנות יש לי, כי אני פעיל בתחום הזה כבר שנים. אני יודע שדברים מתקדמים, גם במדינת ישראל והמגמה היא זאת שחשובה. יש לי שאיפה שמישהו יתעשת שם ויירד מהעץ. אחרי הכול, האינטרס שלנו זהה לזה של כלל אזרחי המדינה. משרתי הציבור, אמורים לשרת את האינטרסים של הציבור”.

• בטח לא פשוט להיות כלוא בדירה בארץ זרה. איך אתה מעביר את הזמן?

עמוס דב סילבר : “בעיקר באינטרנט ובטלפון. יש המון עבודה, אני לא מספיק חמישה אחוז ממה שאני רוצה לעשות. אקטיביזם זה משהו שאף פעם לא נפסק. אני כל הזמן בקשר עם המון אנשים, בארץ ובחו”ל, שמביעים תמיכה ומציעים עזרה. אחת הפעולות שאני מאוד מנסה לקדם כעת, הוא קמפיין שיזמו חברים שלנו בארץ, לגיוס תמיכה כספית ותודעתית לי ולשאר חבריי שנעצרו ועומדים עכשיו מול כתבי אישום חמורים. המטרה שלנו היא, לממן ייעוץ משפטי איכותי לכל הנאשמים ובמקביל לספר את הסיפור האמיתי של טלגראס, כי מה שסיפרו בתקשורת מאז המעצרים, זה מסך עשן ולא מהסוג הטוב.
מציגים אותנו כמיליונרים, כשבפועל, יש הורים של נאשמים שכבר מכרו בתים בשביל לממן את ההגנה המשפטית של ילדיהם. יש גם כמה נאשמים, שעקב חוסר ברירה כלכלי, מיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית. כשמתמודדים עם אישומים כאלה חמורים, זה ממש לא לעניין”.

• מכרו בתים? סנגוריה ציבורית? מכל המיליונים שנכנסו, לא שמרתם שום דבר בצד לתרחיש יום הדין?

עמוס דב סילבר : “דבר ראשון, מדובר בהרבה פחות מיליונים ממה שאנשים חושבים. כמו שכבר אמרתי, בניגוד לנרטיב שהמשטרה מנסה לצייר, לא הייתה לנו שום מטרת רווח בטלגראס. הרווחים שלנו היו צנועים מאוד ביחס למחזור הפעילות ומה שלא נתרם לחולים ונזקקים, הושקע בשימור ושיפור איכות השירות. צריך להבין, שלמערכת שמספקת שירות ברמה גבוהה למאות אלפי לקוחות, יש עלויות גבוהות, גם כשהיא עובדת חצי בהתנדבות. בנוסף, השקענו כמה שיכולנו בפעילות לקידום לגליזציה, שהייתה ועודנה מטרת העל שלנו. תראי לי ארגון פשיעה, שמשקיע משאבים ומאמצים בביטול החוק, שהוא לכאורה מרוויח מקיומו”.

• אז איפה תורמים לקמפיין הזה?

עמוס דב סילבר : “שאלה מצוינת. כרגע עדיין אין איפה לתרום, כי אנחנו בדיוק עומדים לסגור עם פלטפורמה לגיוס הכספים, אבל מה שכן מאוד יכול לעזור לנו עכשיו, זה אנשים או ארגונים בעלי השפעה, שמזדהים עם המסר שלנו ורוצים לעזור לנו להפיץ אותו כשהקמפיין יושק – עיתונאים, יוצרים, סלבריטאים, בלוגרים, מנהלי דפים בפייסבוק, אנשים עם הרבה עוקבים באינסטוש – נשמח מאוד לקבל מכם פניות למייל של הקמפיין: freetelegrass@gmail.com. כמו כן אנחנו ממש רוצים לשמוע מעוד אנשים שטלגראס עזרה להם ומוכנים לחלוק את סיפורם עם הציבור. כבר עכשיו יש לנו מאות מתנדבים, שהתקבצו לסייע בעבודת הקמפיין ואני יודע שיש עוד לפחות מאות אלפים, שטלגראס עזרה להם בחיים ועדיין עוזרת. רק ירידת מחירי הקנאביס לסביבות חצי מהמחיר שהיה לפני טלגראס, חסכה לצרכן קנאביס הממוצע, לפחות אלפי שקלים בשנה. אם כל צרכן כזה יתרום חזרה רק אחוז אחד מהכסף שחסך בזכות טלגראס, בעיית מימון ההגנה המשפטית תיפתר ברגע”.

הסמים הקשים נכנסו לוואקום

התוצאות של סגירתה של טלגראס לא ממש תואמות, לדברי סילבר, את כוונות והצהרות המשטרה. “הורידו את הניהול שלנו בקבוצות הישנות, אבל לא חסמו אף אחד אחר מלהשתלט עליהן, כך שהיום באותן קבוצות, נמכרים, בלי שום פיקוח וביקורת, כל סוגי הסמים: קוקאין, הרואין, MD, כל הדברים שלפני השתלטות המשטרה אנחנו לא היינו מאפשרים. אפשר לומר, שהמשטרה נתנה בוסט מאוד רציני לשוק הסמים הקשים בישראל”.

גם צרכני הוויד בישראל נפגעו, כמובן, מהמהלך. “אם טלגראס ריכזה בזמנו את כל השוק, היום זה התפצל ויש המון קבוצות קטנות. מבחינת ההתקדמות ללגליזציה זה מצוין שיש המון קבוצות. מבחינת הקונים, קשה היום יותר לדעת בלי אמצעי הבקרה שהפעלנו, מי אמין ומי לא ואיך לא להיעקץ”.

• אז טלגראס מתה? או שהשמועות על מותה היו מוקדמות?

עמוס דב סילבר : “לגמרי מוקדמות. טלגראס עדיין חיה ובועטת, גם אם בנפח פעילות נמוך משהיה, מה ששוב מדגיש את חוסר התועלת בפעולת המשטרה. אפילו אם טלגראס באמת הייתה חדלה מלהתקיים – כפי שציינתי קודם, יש היום עשרות פלטפורמות חדשות שמחקות את עקרון הפעולה שהתווינו, כך שאת המהלך שהנענו אי אפשר לעצור. אני לא חושב שיש הרבה ראשי ארגוני פשיעה, ששמחים באמת בהצלחת המתחרים שלהם, אבל היות והמטרה שלנו היא לגליזציה ולא כסף, מבחינתי הם לא מתחרים אלא שותפים לדרך. אני כן יכול לסייג ולומר, שאף אחת מהפלטפורמות החדשות האלה לא הגיעה עדיין לרמת השירות והשמירה על הצרכנים שהייתה אצלנו ולכן כן יש לי עוד שאיפות להחזיר את טלגראס לגדולתה”. 

אסיר מצפון

• יש לא מעט אנשים בארץ שרואים בך מהפכן, אסיר מצפון. אתה מרגיש ככה?

עמוס דב סילבר : “מהפכנות זה לא משהו שמרגישים כמו כאב ברגל, אבל אני שומע את זה הרבה ורואה את ההיגיון. אסיר מצפון? חד משמעית כן. אני בטח לא עבריין, הייתי בכלא וראיתי איזה טיפוסים מגיעים לשם ומה רמת המסוכנות שצריך כדי להכניס מישהו מאחורי סורגים. אנחנו לא שם. הבסיס של הפעילות שלי ושל טלגראס הוא מצפוני ואידאולוגי והמשטרה ידעה ויודעת את זה. הם החליטו להתערב, כשזה צבר כוח ותמיכה ציבורית. רבע מיליון ישראלים נכנסו למערכת ולא כפינו את זה על אף אחד. המספר העצום הזה, שאמור, לכאורה, לחזק את כתב האישום נגד טלגראס, הוא בעיני תעודת כבוד. אם באמת הייתי עובר על החוק, היו פונים לרשויות בארה”ב בבקשה להסגרה, לא מוציאים אותי משם בתחבולות. הם ידעו שבארה”ב כן תהיה לי אפשרות להגן על עצמי, כן ישאלו איפה ההוכחות והראיות. באוקראינה, הדברים האלה פחות מפוקחים, מה שמאפשר לישראל להפעיל לחצים. הייתי עצור בתנאים איומים במשך ארבעה חודשים, כי הופעל על האוקראינים לחץ לשבור אותי כדי שאסכים להסגרה. רק אחרי משך זמן לא סביר, כשהגעתי בפעם הראשונה לבית משפט לערעורים, שוחררתי מיד למעצר בית. ישראלים היו שם כל הזמן. האוקראינים קראו להם ‘אנשי מוסד'”.

איך בכלל הצלחת לשרוד בכלא הזה?

עמוס דב סילבר : “זה היה קשה מנשוא, אבל הזכרתי לעצמי כל הזמן את התמונה הגדולה. ניסיתי להסתכל על דברים מפרספקטיבה של אדם חופשי“.

בודד, מן הסתם

על הרגעים הקשים שעוברים עליו בבדידות, בנתק והגעגועים, גם אם בתנאים נוחים יותר היום, עמוס לא נוטה להרחיב. “אני לבד כאן וכן, מן הסתם אני בודד. אני מורחק מהמשפחה שלי שבניתי בארה”ב. אנחנו יכולים לדבר, אבל זה לא כמו להיות ביחד. למזלי יש כמה ישראלים שגרים פה בקייב ובאים לבקר אותי וכמובן עורך הדין המקומי שלי, שעושה מה שצריך”.

משפט לסיכום? עמוס דב סילבר : “היה חשוב להדגיש לסיום, שבכל שנות פעילותו בעד הקנאביס, אף פעם לא היה מעוניין בהתנגחות עם המערכת. “גם אני אישית וגם טלגראס, לא רצינו להיות אנטי ולא להילחם באף אחד”, עמוס דב סילבר אומר, “רצינו לעזור למי שצריך. אנחנו לא נגד המדינה ולא נגד מערכת המשפט או רשות המיסים. אנחנו רוצים ותמיד רצינו להיות בעד”.